נשים הסובלות מאפילפסיה נוטלות לעתים קרובות טיפול נוגד פרכוסים (ASM: antiseizure medication), אך הסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות לאחר חשיפה עוברית ל-AMS עדיין אינו ברור דיו.

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת JAMA Neurology, מטרת החוקרים היתה לקבוע האם ילדים אשר נחשפו במהלך חייהם העובריים ל-ASM, שניתנו כטיפול יחיד או כטיפול של שתי תרופות במקביל, היו בעלי סיכון מוגבר להפרעות נוירו-התפתחותיות.

החוקרים ערכו מחקר עוקבה מבוסס אוכלוסין בנוגע לתרופות אנטי-אפילפטיות בהריון ולשם כך התבססו על נתונים ממרשם הבריאות מדנמרק, פינלנד, איסלנד ושוודיה (1996-2017. האנליזה נערכה בפברואר 2022.

מתוך 4,702,774 ילדים חיים עם זיהוי אם-ילד זמין ומידע על מרשמי התרופות של האמהות, המחקר כלל 4,494,926 הריונות. ילדים מהריונות מרובי עוברים, עם הפרעות כרומוזומליות, או שמשך הריונם אינו ידוע, הוצאו מהמחקר (n = 207,848). במסגרת המחקר נבדקה חשיפה טרום לידתית ל-ASM אשר נקבעה לפי מרשמי תרופות שניתנו לאם בתקופה בין הווסת האחרונה ועד ללידה.

לצורך כך, בוצעה הערכה של השכיחות המצטברת בגיל שמונה שנים בקרב ילדים שעברו חשיפה ושלא עברו חשיפה. רגרסיית קוקס מתוקננת למערפלים אפשריים הפיקה יחסי סיכונים מתוקננים עם רווח בר-סמך של 95% להפרעה על הספקטרום האוטיסטי (ASD), מוגבלות אינטלקטואלית (ID), או כל הפרעה נוירו-התפתחותית (ASD ו/או ID).

בסך הכל נכללו 4,494,926 ילדים; 2,306,993 (51.3%) בנים, הגיל החציוני (טווח בין-רבעוני) בסוף המעקב היה 8 (4.0-12.1) שנים.

מתוך 21,634 ילדים לאימהות עם אפילפסיה שלא עברו חשיפה, ל- 1.5% היתה אבחנה של ASD ול-0.8% (המספרים לא היו זמינים בשל תקנות לנתונים אישיים בדנמרק) היתה אבחנה של ID עד גיל שמונה שנים.

בילדים בני אותו הגיל של אמהות עם אפילפסיה אשר נחשפו לטיפול מונותרפי של טופיראמאט וחומצה ולפרואית, ל-4.3% ו-2.7%, בהתאמה, היה ASD, ול-3.1% ו-2.4% היה ID. יחסי הסיכונים המתוקננים ל-ASD ול-ID לאחר חשיפה לטופיראמאט היו 2.8 (רווח בר-סמך של 95% 1.4-5.7) ו-3.5 (רווח בר-סמך של 95% 1.4-8.6), בהתאמה. לאחר חשיפה לחומצה ולפרואית היו 2.4 (רווח בר-סמך של 95% 1.7-3.3) ו- 2.5 (רווח בר-סמך של 95% 1.7-3.7).

בהשוואה לילדים מהאוכלוסיה הכללית, יחסי הסיכונים המתוקננים היו מוגברים במינוני ASM גבוהים יותר.

הטיפולים הדו-תרפיים, עם לבטיראצטם וקארבאמזפין ועם למוטריג'ין וטופיראמאט, נקשרו עם סיכון מוגבר להפרעות נוירו-התפתחותיות בילדים שאמהותיהם אובחנו עם אפילפסיה. עם לבטיראצטם וקארבאמזפין השכיחות המצטברת לשמונה שנים היתה 5.7%; יחס סיכונים מתוקנן 3.5; רווח בר-סמך של 95% 1.5-8.2; עם למוטריג'ין וטופיראמאט השכיחות המצטברת לשמונה שנים היתה 7.5%; יחס הסיכונים 2.4; רווח בר-סמך של 95% 1.1-4.9.

טיפול עם לבטיראצטם ולמוטריג'ין לא נקשר עם עלייה בסיכון (שכיחות המצטברת לשמונה שנים 1.6%; יחס הסיכונים 0.9; רווח בר-סמך של 95% 0.3-2.5).

לא נצפו סיכונים מוגברים באופן עקבי להפרעות נוירו-התפתחותיות בעקבות חשיפה טרום-לידתית לטיפול יחיד עם למוטריג'ין, לבטיראצטם, קארבאמזפין, אוקסקארבאזפין, גבפנטין, פרגאבאלין, קלונאזפאם או פנוברביטל.

מקור:

Bjørk M-H, Zoega H, Leinonen MK, et al. Association of Prenatal Exposure to Antiseizure Medication With Risk of Autism and Intellectual Disability. JAMA Neurol [Internet] 2022;

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה